Table of Contents

Contact Us

The Department of Entomology
The Robert H. Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment
The Hebrew University of Jerusalem
P.O Box 12, Rehovot 76100, ISRAEL

Tel: 08-9489223 
Fax: 08-9366768
Email: orlytal@savion.huji.ac.il

Prof. Ephraim Cohen

IN MEMORY OF

Prof. Ephraim Cohen

Ephraim Cohen

1939 - 2020

אפרים כהן נולד בפתח תקוה בשנת 1939. אחרי שירותו הצבאי למד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, בה קבל את התואר בוגר (1962). עבודת הגמר שלו לקבלת התואר מוסמך למדעי החקלאות (1964) תחת הדרכתה של פרופ' מ. חורין ממשרד החקלאות, עסקה בבירור תפקידה של פטריה אשר גורמת למחלת הלב השחור במרכז פרי הבננה. בשנת 1965 היה אפרים מדריך אזורי (רחובות) בהגנת הצומח.

מחקריו לקבלת "דוקטור לפילוסופיה" (1970) נעשו בהדרכתו של פרופ' צ. לוינסון במחלקה לכימיה אורגנית של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרים אלה עסקו במנגנוני הפעולה של חומרים ביולוגיים שונים אשר יכולים לשמש להדברת חרקים מזיקים. באותה תקופה היה אפרים תלמיד מחקר באותה מחלקה וגם הועסק כמדריך הוראה וחוקר.

את השתלמותו הפוסט –דוקטוראלית עשה אפרים (1970-1972) במחלקה למדעי הביולוגיה ב- Northwest University, Evanston, Illinois שם חקר את הפעילות של הורמוני חרקים ברמות של התא. בשובו לישראל (1972) הועסק במשך מספר שנים כמרצה לפיזיולוגיה של חרקים וביולוגיה כללית במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. שם המשיך ללמוד את ההשפעות השונות של הורמוני החרקים וגם חקר את הרמות וההשפעות של אנזימים שונים בחרקים אשר פתחו עמידות לתכשירי הדברה שונים או עדיין רגישים לחומרים כאלה. במשך תקופה זו ביקר במספר מעבדות חשובות, כולל זו של פרופ' P. Joly  בשטרסבורג, צרפת וגם במחלקה לגנטיקה באוניברסיטת קמברידג' באנגליה שם חקר את ההשפעה של הורמונים על כרומוזומי הענק של זבובי הדרוזופילה. בשנת 1977 בזמן שנת שבתון ב University of California, Berkeley  שהה במעבדה של פרופ' J.E. Casida  וחקר את אופן השפעתם של קוטלי חרקים על בניין הקוטיקולה של החרקים. אפרים גם העביר סמינרים בתחומי התמחותו במספר מוסדות מחקר, כולל בפקולטה לחקלאות ב Wageningen  הולנד ובמחלקה לזואולוגיה בברן, שוויץ.

השנת 1978 עבר אפרים למחלקה לאנטומולוגיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בדרגת מרצה בכיר. בשנת 1985 קודם לפרופסור חבר ובשנת 1990 לפרופסור מן המניין. במשך השנים 1986-1989 כיהן אפרים כיו"ר של החוג להגנת הצומח, בשנים 2000-2003 כיהן כמנהל המחלקה לאנטומולוגיה ובשנים 2001-2002 כיו"ר ועדת ההיגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מהחי מטעם משרד החקלאות. בשנת 2004 מונה לקתדרה על שם  Morris Helen Mauerberger באנטומולוגיה חקלאית. במשך כל תקופה זו המשיך אפרים את מחקריו בשיתוף עם חוקרים רבים במוסדות מחקר שונים הן בישראל והן בחו"ל.

תחומי המחקר העיקריים כללו סוגיות בעמידותם של מזיקים (חרקים ואקריות) לתכשירי הדברה והמנגנונים הביוכימיים הקשורים בכך, כולל תהליכי הפירוק של התכשירים ע"י מזיקים, דרך הפעולה של קוטלי חרקים והשפעתם על מזיקים ואויביהם הטבעיים. נושאים נוספים בהם עסק כללו את הביוכימיה והביוסנטיזה של הכיטין והגנים הקשורים לכך, את פעילותן של פטריות אנטומופאטוגניות בהדברה הביולוגית של מזיקים, את הגידול בנזקן של אקריות מסוימות בעקבות ריסוסים בתכשירי הדברה כימיים, וגם את השעון הביולוגי בזבובי פירות. ב 1985 רשם ביחד עם ד"ר ל. מרגוליס וד"ר ה. רוזן, פטנט לייצובם של תכשירי הדברה הנחשפים לאור. מחקריו בתחום הנ"ל זיכו אותו בפרס מטעם הקרן למחקר ופיתוח של תכשירי הדברה בשנת 1987, ובשנת 1993 קבל אפרים מלגה מיוחדת מטעם החברה היפנית לקידום המדע (JSPS).

אפרים זכה במספר מענקי מחקר גדולים מטעם האוניברסיטה העברית, קרן בת שבע דה-רוטשילד ואוניברסיטת תל אביב, כולם עבור מחקרים על ההזנה של חרקים ועל ההורמונים שלהם. אפרים פרסם מאמרים רבים בתחומי התמחויותיו, לבד ,עם הסטודנטים שלו ועם עמיתים מחו"ל. כמו כן פרסם מספר ספרי עיון.

אפרים השתתף בכנסים מדעיים רבים ברחבי תבל וגם בילה תקופות שבתון באוניברסיטאות שונות כגון Berkeley, University of California (1994), University of Melbourne (1998), Sydney (2004). בפקולטה לחקלאות לימד אפרים מספר קורסים בתחומי התמחותו, כולל מבוא להדברת מזיקים, הדברה כימית של מזיקים בחקלאות וטוקסיקולוגיה של קוטלי חרקים ואקריות.

בשנת 2014 הוכרה תרומתו של אפרים למחקר הפיזיולוגיה של חרקים ואקריות כאשר האקרית Eryngiopus coheni Vacante and Gerson  נקראה על שמו.

אפרים היה חובב גדול של ספרות יפה, ריקודי עמים ואהב לשחות ולצלול.

מוקירי זכרו של אפרים וחבריו הרבים משתתפים באבלם של אשתו יעל וילדיו שלומית, יונתן ודני ושולחים להם את תנחומיהם.

נכתב על ידי פרופ' אורי גרזון